<h1>שבלי הלקט סימן קכ"ה</h1>
<h2>דף יב.</h2>
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין. וקיימא לן כבית הלל. ודווקא כינה שאינה פרה ורבה, אבל פרעוש הקופצת לכאן ולכאן אסור להרוג שהרי פרה ורבה דומיא דאילים ותחשים שבמשכן. ואפילו לצוד פרעוש בשבת אסור, דתניא הצד פרעוש בשבת, ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. ופירש רבינו שלמה זצ"ל הצד פרעוש ממקום שאינו ניצוד ועומד, כגון מעל גבי קרקע או מבגדיו מבחוץ. ומשמע שמעל בשרו מותר לכתחילה. וכן כתב בעל התרומה פרעוש הקופצת לכאן ולכאן פרה ורבה ואסור להורגה כמו אילים ותחשים שבמשכן, ואסור לצוד אותה וללוקחה, אבל בשעה שעומדת על בשרו ועוקצת אותו מותר ללוקחה ולהשליכה דהויא ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה, ופטור ואסור הוי, והכא משום צערא שרו רבנן, כמו מפיס מורסא להוציא ממנה לחה דמותר. אבל בשעה שדולגת אסור ליקחנה. ועוד כתב נראה לי שאסור לסגור התיבה בשבת וביום טוב בעת הזבובים, אם יש אוכלין שם, שאינו יכול להפריחם ולסלק כולם והוי צידה וגם פסיק רישיה. וכן מוכיח פרק כירה [שבת מ"ג ע"א] ופרק משילין [ביצה ל"ו ע"ב]. וצריך לתת סכין או מפה בין הכיסוי לתיבה שיוכלו לצאת דרך שם.
